שש-בש מקוון

ההיסטוריה של השש-בש, משחק הלוח העתיק ביותר הידוע, היא סיפור מעניין שהחל לפני כמעט 5,000 שנה במסופוטמיה. וריאציות רבות של המשחק אומצו על ידי תרבויות אחרות לאורך ההיסטוריה של השש-בש. ארכיאולוגים ממשיכים לגלות משחקים דומים רבים בחורבות התרבויות העתיקות כשהם חוקרים את ההיסטוריה המסקרנת של השש-בש.

השם האמיתי לשש-בש מקורו במונח וולשי שמשמעותו ‘קרב קטן’. עם זאת, ההיסטוריה של השש-בש משקפת שמות וגרסאות רבים ושונים. האריסטוקרטיה ואוכלוסיית העבדים של מצרים ויוון שיחקו משחק דומה שנקרא ‘סנאט’. הרומאים שינו את מספר הקוביות משניים לשלוש וכינו אותה ‘bac gamen’ או ‘משחק אחורי’. מהציוויליזציה הרומית עבר השש-בש לפרס, שם שוב שיחק עם שתי קוביות במשחק שנקרא ‘טקטה נרד’ או ‘קרב על העץ’. בתקופת מסעי הצלב שיחקו החיילים והסוחרים האנגלו סכסוניים גרסה נוספת בשם ‘שולחנות’ או ‘טאבולה’.

לאורך ההיסטוריה של השש-בש ניסתה הכנסייה מספר פעמים לאסור את המשחק, אך תמיד נכשלה. הקרדינל וולסי, במאה ה -16, הורה לשרוף את כל הלוחות וכינה את המשחק ‘האיוולת של השטן’. צריבת הלוחות הייתה חסרת תועלת, אולם מכיוון שכל סוג של לוח יכול היה להימשך בעפר או בחול ולשחק עם חלוקי נחל קטנים. קוביות היו לעיתים קרובות בעבודת יד והיו קטנות מספיק כדי להסתיר אותן בקלות על אדם או להסתתר בביתו של מישהו. יתר על כן, האנגלים היו חכמים מאוד והחליטו להסוות את לוח השש-בש כספר מתקפל. אומנותם החדשנית עדיין ניכרת בלוח בו אנו משתמשים כיום.

אדמונד הויל, הסופר ומשחקני המשחק המפורסמים, תיעד את הכללים ואת ההיסטוריה של השש-בש באמצע שנות ה 1700. קולוניסטים מאנגליה הביאו שש-בש לביתם באמריקה, יחד עם שחמט ומשחקי קופסה אחרים של התקופה. למרות ששחק השש-בש איבד פופולריות מסוימת בעידן הוויקטוריאני, הוא הופיע במהרה וצבר כוח במאה ה -20. בשלב זה, ממציא לא ידוע המציא את קוביית ההכפלה, מה שמציע לשחקנים את ההזדמנות להכפיל את ההימור הראשוני שלהם בכמות בקוביית ההכפלה. כמובן שיש צורך באסטרטגיה וניסיון כלשהו לפני השימוש בקוביית ההכפלה.

טורנירים, ספרים, כתבי עת ומועדונים הם כעת חלק מההיסטוריה של השש-בש. הצגת המשחק באינטרנט הגדילה את הפופולריות שלו במידה רבה עוד יותר. שש-בש הוא משחק מהיר, מאתגר ומשעשע של מיומנות ומזל.