ביקורת משחקי הנטאי 'משחק גיבו
משחקי הנטאי פונים לטעמם העקבי למדי של האוכלוסייה הבוגרת. הם מערבים נערות ונערים צעירים מאוד המוצגים כדמויות מצוירות, עם נגיעות תמימות שנוספו, ומציגים סיפורים טעונים מינית. המשתמש / הנגן מקבל אינטראקציה עם הסיפור עם אפשרויות לשינוי הופעות, סיפורי סיפור וסיומים.
המשחק Gibo הנבדק הוא משחק הנטאי כזה. מדובר בנער צעיר בשם יוסוקה יגמי שבמקרה הוא עד לניאוף של אמו עם גבר. האם גרושה לאחר מכן מהאב. זה יוצר מורכבות במוחו של הנער הצעיר, שנאמר שהוא מבולבל לגבי מה שאומר ‘אמא’ באמת.
אביו מתחתן במהרה, ואמא חורגת חדשה בשם גיבו נכנסת פנימה. היא צעירה ויפה. הפעם הילד גדל, ומרגיש משיכה לאמו החורגת. לא קשה לדמיין את סיפור העלילה מנקודה זו ואילך. חוסר האמון הישן של המושג ‘אמא’ משתלב עם משיכה פיזית של האם החורגת ליצירת קו סיפור.
זהו משחק בישוג’ו עם דרמה ונושאים טאבו. הסיפור מסתיים בסוף מוזר, אם כי הבחירות נותרות לשחקן.
אומרים שסצינות ההנטאי מפורטות מאוד, והמשחק משתמש בטכנולוגיה טובה. יש שלוש בנות בסיפור, ומוצגות מספר פרקטיקות מיניות שונות.