הסבירו משחקים ניידים

אם אינך מכיר משחקי סלולר, בקרוב תדע כי זהו אזור הצמיחה הגדול הבא שצפוי בשוק המשחקים במיליארד דולר. משחק נייד הוא משחק תוכנת מחשב שמשוחק בטלפון נייד. משחקים ניידים מורידים בדרך כלל דרך רשת המפעילה הסלולרית, אך במקרים מסוימים משחקים נטענים גם למכשירים הניידים ברכישה, או באמצעות חיבור אינפרא אדום, Bluetooth או כרטיס זיכרון. משחקים ניידים מפותחים באמצעות טכנולוגיות כמו DoJoMo של DoCoMo, ה- J2ME של Sun, ה- BREW (Binary Runtime for Wireless) של קוואלקום או ExEn (סביבת הביצוע) של Infusio. פלטפורמות אחרות זמינות גם כן, אך לא נפוצות.

הפלטפורמות השונות

BREW היא הטכנולוגיה החזקה יותר, המעניקה, כפי שהיא עושה, שליטה מלאה במכשיר הגישה וגישה מלאה לפונקציונליות שלו. עם זאת כוח לא מבוקר זה עלול להיות מסוכן, ומסיבה זו תהליך הפיתוח של BREW מותאם בעיקר לספקי תוכנה מוכרים. בעוד ש- BREW SDK (ערכת פיתוח תוכנה) זמינה באופן חופשי, הפעלת תוכנה על חומרה ניידת אמיתית (בניגוד לאמולטור המסופק) דורשת חתימה דיגיטלית אשר ניתן ליצור רק בעזרת כלים המונפקים על ידי קומץ צדדים, כלומר ספקי תוכן סלולרי ו קוואלקום עצמם. גם אז המשחק יעבוד רק על מכשירים המותאמים לבדיקה. כדי להוריד את הטלפונים הרגילים יש לבדוק, לבדוק ולתת את התוכנה על ידי קוואלקום באמצעות תוכנית הבדיקה TRUE BREW.

Java (המכונה ‘J2ME’ / ‘Java ME’ / ‘Java 2 Micro Edition’) פועלת על גבי מכונה וירטואלית (המכונה KVM) המאפשרת גישה סבירה, אך לא מלאה, לפונקציונליות של הטלפון הבסיסי. שכבת תוכנה נוספת זו מספקת מחסום הגנה מוצק המבקש להגביל נזק כתוכנות שגויות או זדוניות. זה גם מאפשר לתוכנת ג’אווה לנוע בחופשיות בין סוגים שונים של טלפון (ומכשירים ניידים אחרים) המכילים רכיבים אלקטרוניים שונים בתכלית, ללא שינוי. המחיר שמשולם הוא ירידה צנועה במהירות הפוטנציאלית של המשחק וחוסר היכולת לנצל את כל הפונקציונליות של הטלפון (שכן תוכנת Java יכולה לעשות רק את מה שתומכת בשכבת האדם האמצעי הזה).

בגלל האבטחה והתאימות הנוספים האלה, בדרך כלל מדובר בתהליך פשוט למדי לכתוב ולהפיץ יישומי Java ניידים, כולל משחקים, למגוון רחב של טלפונים. בדרך כלל כל מה שנדרש הוא ערכת פיתוח Java זמינה באופן חופשי ליצירת תוכנת Java עצמה, הכלים הנלווים ל- Java ME (המכונים ערכת הכלים האלחוטית של Java) לאריזה ובדיקה של תוכנות סלולריות, ומרחב בשרת אינטרנט (אתר) לארח. את היישום שהתקבל ברגע שהוא מוכן לשחרור פומבי.

המגבלות הנוכחיות של משחקים ניידים

משחקים ניידים נוטים להיות קטנים בהיקפם ולעתים קרובות מסתמכים על משחק טוב על גרפיקה נוצצת, בגלל היעדר כוח עיבוד של מכשירי הלקוח. בעיה מרכזית אחת עבור מפתחים ומוציאים לאור של משחקים סלולריים היא תיאור המשחק בצורה כה מפורטת שהוא נותן ללקוח מספיק מידע על מנת לקבל החלטת רכישה. נכון לעכשיו, משחקים ניידים נמכרים באמצעות ספקי רשת ופורטלים של מפעילים, כלומר יש רק כמה שורות טקסט ואולי צילום מסך של המשחק כדי לפתות את הלקוח. יש הסתמכות על מותגים ורישיונות רבי עוצמה כמו Tomb Raider או Colin McRae, משחק מירוצים. יש גם שימוש בדפוסי משחק ידועים ומבוססים, כלומר מכניקת משחק שניתן לזהות אותם באופן מיידי במשחקים כמו טטריס, Space Invaders או פוקר. שתי האסטרטגיות הללו משמשות כדי לפתות גיימרים ניידים לרכוש משחקים תמורת תשלום כאשר כמות מוגבלת של מידע נוסף מסופקת על ידי הספק האלחוטי, אשר משמש בדרך כלל כצד שלישי המארח את המשחק.

החידושים האחרונים במשחקי סלולר כוללים גרפיקה יחידה, ריבוי משתתפים וגרפיקה תלת ממדית. משחקי אהבה וירטואליים שייכים למשחקים בודדים ומשחקים מרובי משתתפים. משחקים מרובי משתתפים מוצאים במהירות קהל, שכן שחקנים מוצאים את היכולת לשחק נגד אנשים אחרים, הרחבה טבעית לקישוריות הטלפון הנייד שלהם.