שחק את הפלייסטיישן ההוא

post-thumb

פלייסטיישן, האובססיה של הדור הצעיר בצורתו הקודמת, הוגתה במקור בשנת 1988, כאשר סוני ונינטנדו ניהלו מיזם משותף לפיתוח דיסק סופר שהיה אמור להיות משווק כמשחק נינטנדו. נפרדו מהדיסק מעולם לא שוחרר. מאוחר יותר הוציאה סוני גרסה שונה של הדיסק בשנת 1991 כחלק מקונסולת המשחקים החדשה שלהם הפלייסטיישן. תחנת הפלייסטיישן הושקה לראשונה ביפן בשנת 1994 ובהמשך בארצות הברית של אמריקה בשנת 1995. מאז תחנת ההפעלה היא משחק הווידיאו הפופולרי ביותר בעולם. בגרסה הקודמת של תחנת הפעלה מלבד היכולת לשחק את המשחקים הם יכלו גם לקרוא תקליטורי שמע עם מידע על מחשב ווידאו. הגרסה שיצאה בשנת 1994 שיחקה רק משחקים מבוססי CDROM ושם החל סיפור ההצלחה של הפלייסטיישן. המותג ממשיך להיות המוביל הבלתי מעורער בשוק בחמש השנים האחרונות כמובן ש- Nintendo64 ו- sega dreamcast מנסים לנשום מתחת לצווארו.

מכיוון שהמשחקים של תחנת ההפעלה x מבוססים על CD-rom, הגודל כולל מגבלה של 650 מגה בייט וזה יותר ממספיק לכל סוג של משחק. אין שום אפשרות לשמור את המידע האישי לאחר כיבוי החשמל אולם המתקן מסופק באמצעות כרטיסי זיכרון פלאש. צריך להיות זהיר מאוד עם תקליטורי משחק של תחנת הפעלה למרות שהם מובחנים ורגישים מאוד לשריטות שהופכות את התקליטור לבלתי שמיש כמו תקליטורי השמע הרגילים. המשחקים שזמינים עבור תחנת המשחק מכסים מגוון רחב וטווח המחירים נע בין USD 10 ל- USD 50. לא פלא שתחנת המשחק התגלתה כמועדפת החמה בקרב רבים המחכים למשחקים חדשים ומרתקים.

עם טכנולוגיה חדשה, גרסאות הפלייסטיישן המעודכנות יכולות הרבה יותר ליכולת אחסון, שליטה גרפית ויכולת אינטראקטיבית. פלייסטיישן התפתחה לפגוש את הטכנולוגיה המקבילה שלה במערכות מיקרוסופט ונינטנדו העולות ועולות.